חוק הארכיונים 1955

מבוא

חוק הארכיונים שנתקבל בכנסת בינואר 1955 מהווה את המסגרת המשפטית, המינהלית והמקצועית לניהול המערכת הארכיונית במדינה. החוק, התקנות וההנחיות הנלוות אליו מעניקות לגנז, ובאמצעותו לעובדי גנזך המדינה, את הסמכות להדריך, להנחות ולפקח על ניהול הארכיונים והרשומות במוסדות המדינה, ברשויות המקומיות ובתאגידים הממשלתיים. פעולות אלו מתמקדות במספר תחומים:

ניהול הרשומות הפעילות השימוש בהן ושמירתן במשרדים, ממועד היווצרותן ועד לביעורן או לגניזתן.

גניזת הרשומות ואבטחתן במגנזות משרדיות או מסחריות.

ביעור הרשומות החסרות ערך מינהלי משפטי או מחקרי, על-פי מועדי השמירה והביעור, כפי שנקבע בתקנות ובהנחיות המפורטות בחוברת.

הפקדת הרשומות בעלות הערך לשמירה לצמיתות בגנזך המדינה.

מועדי החשיפה והפתיחה של החומר המופקד בגנזך המדינה בהתאם לתקנות העיון.

ההסדרים לניהול ארכיונים ציבוריים בהתאם לקריטריונים מקצועיים, מינהליים ומשפטיים.

חומר ברשות הפרט המצוי בידי מוסדות ותושבי המדינה.

תקנות בדבר אגרות לעיון ולהעתקים צילומיים, בהתאם לסוגי החומר ולצורכי השימוש בו.

המהדורה החדשה והמתוקנת של חוק הארכיונים תשט"ו - 1955 המוגשת בזה, כוללת את החוק ועדכונים של התקנות וההנחיות הנלווים אליו. זהו כלי מקצועי חיוני והכרחי לעובדי הרשומות במוסדות המדינה, ברשויות המקומיות ולמנהלי הארכיונים במגזר הממלכתי, הציבורי והפרטי.

החוברת נערכה על-ידי אילנה בודובסקי ובתיה ברקאי מהיחידה לפיקוח ולהדרכה בגנזך המדינה.

בינתיים נעשית עבודת הכנה לנוסח חדש של חוק הארכיונים, אשר ישקף את השינויים שחלו בעולם בתחום הארכיונאות מאז שנות החמישים ויענה לאתגרים של הארכיונאות הישראלית בעידן המודרני.

ד"ר משה מוסק
מנהל גנזך המדינה

חוק הארכיונים, תשט"ו - 1955[1]

1. הגדרות

בחוק זה: "חומר ארכיוני" – כל כתב על גבי נייר או על גבי חומר אחר וכל תרשים, דיאגרמה, מפה, ציור, תו, תיק, תצלום, סרט, תקליט וכיוצא באלה –

(1) המצויים ברשותו של מוסד ממוסדות המדינה או של רשות מקומית להוציא חומר שאין לו ערך של מקור;

 [לפי הוראות הגנז "חומר שאין לו ערך של מקור" הוא לגבי מוסדות המדינה: 

א) כל חומר בדפוס או בשכפול שהוצא לאור על-ידי המוסד, פרט לאותם עותקים שתויקו בשאר המסמכים לפי העניין ופרט לשני עותקים שיש להפקיד בגנזך המדינה.

ב) העתקים של מכתבים, טפסים ותעודות אחרות, במידה ונשמר במוסד מקור או העתק אחד של אותו מכתב, טופס או תעודה ובמידה שההעתקים הנוספים לא שימשו בסיס לאיזו פעולה נוספת של המוסד[2].]

(2) המצויים בכל מקום שהוא ושיש בהם עניין לחקר העבר, העם, המדינה או החברה, או שהם קשורים לזכרם או לפעולתם של אנשי שם;

 [הגדרה זו המגבילה את המושג "חומר ארכיוני" לחומר בעל ערך מחקרי בלבד מתייחסת לכל סעיפי החוק הדנים בחומר ארכיוני הנמצא ברשות הפרט – כולל מוסדות ציבור לא ממשלתיים.]

"הגנזך" – ארכיון מדינת ישראל;

"ארכיון ציבורי"[3] – ארכיון שהוא בבעלותו או בהנהלתו של גוף שאין מטרתו הפקת רווחים ואושר על-ידי הממשלה[4] בהודעה שפורסמה ברשומות כארכיון ציבורי[5];

"הגנז" – מנהל הגנזך, לרבות כל אדם שהגנז ייפה כוחו לפעול בשמו או במקומו;

"מוסד ממוסדות המדינה" – לרבות תאגיד ממלכתי שהוקם על-פי חיקוק שהממשלה, באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, הכריזה עליהם בצו כמוסד המדינה לעניין חוק זה[6].

2. מינוי הגנז

(א) הגנז יתמנה על-ידי הממשלה לאחר התייעצות במועצת הארכיונים העליונה.

(ב) כל עוד לא נתמנה הגנז יהיה שר החינוך והתרבות יושב-ראש המועצה. הערה4 בעמ'2

3. מועצת ארכיונים עליונה

תוקם מועצת ארכיונים עליונה (להלן – המועצה), וזה הרכבה[7]:

(1) הגנז שיהיה יושב-ראש המועצה;

(2) בא-כוח משרד החינוך והתרבות ובאי-כוח אותם משרדי הממשלה שתקבע הממשלה הערה4 בעמ'2;

(3) באי-כוח הספרייה הלאומית, הארכיון המרכזי, הארכיון הכללי לתולדות ישראל, המועצה הארכיאולוגית המייעצת, הארכיון של צבא ההגנה לישראל וארכיונים שייקבעו על-ידי הממשלה הערה4 בעמ'2;

(4) המועצה רשאית להמליץ בפני הממשלה על מוסדות אחרים שבאי-כוחם יצורפו למועצה;

(5) מומחים שתמנה הממשלה הערה4 בעמ'2 אחר התייעצות במועצה, ובלבד שמספרם לא יעלה על שליש חברי המועצה בשעת המינוי.

3א. מניין חוקי וסדרי דיון

(א) מניין חוקי בישיבות המועצה הוא ארבעים אחוזים ממספר חבריה.

(ב) המועצה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה, במידה שלא נקבעו בתקנות.

4. החומר שיופקד בגנזך

(א) בגנזך יופקד כל חומר ארכיוני של מוסדות ממלכתיים שקדמו להקמת מדינת ישראל, וכל חומר ארכיוני של מוסד ממוסדות המדינה או של רשות מקומית שנפסק קיומם ואין מוסד אחר יורש את מקומם, וכל חומר אחר של מוסד ממוסדות המדינה או של רשות מקומית שאינו צריך לשימוש עוד ושלא ניתן לבערו לפי התקנות או שאין בדעתו של המוסד או של הרשות המקומית לבערו אף שניתן לבערו לפי התקנות.

(ב) הגנז רשאי לקבל להפקדה בגנזך כל חומר ארכיוני.

(ג) כל חומר ארכיוני שהועמד לרשותו של הגנזך, אף אם לא הועבר אליו – יראוהו כמופקד בגנזך.

5. תקופת ההפקדה בגנזך

הפקדת חומר ארכיוני בגנזך היא לצמיתות, אך רשאי הגנז בתנאים שייקבעו בתקנות לקבל חומר ארכיוני למשמרת שאינה לצמיתות[8].

6. סמכויות פיקוח

הגנז יפקח על סדרי הארכיונים במוסדות המדינה וברשויות המקומיות, על שמירת החומר הארכיוני בהם ועל ביעורו[9].

7. סמכות לבדוק

הגנז רשאי לבדוק כל חומר ארכיוני במוסדות המדינה וברשויות המקומיות, לצלמו ולהעתיקו, אך לא יוכל לבדוק, לצלם ולהעתיק חומר סודי במוסדות המדינה אלא ברשות הממונה והאחראי על אותו חומר.

8. פנקס של חומר ארכיוני פרטי

(א) הגנז ינהל פנקס חומר ארכיוני הנמצא בידי בעלים פרטיים (להלן – הפנקס)[10].

(ב) בפנקס יירשם חומר ארכיוני בעל ערך כפי שייקבע על-ידי הגנז, הנמצא בבעלותם או בהחזקתם של אנשים ומוסדות פרטיים ואינו מופקד בארכיון ציבורי.

(ג) הרישום ייעשה על יסוד הצהרת הבעלים של החומר הארכיוני או של המחזיק בו, או על יסוד ידיעה שהגיעה לגנז על מציאות החומר.

9. סמכויות  הגנז לגבי חומר שברשות הפרט

(א) הגנז רשאי לדרוש מכל אדם ידיעות על חומר ארכיוני הנמצא בבעלותו או בהחזקתו.

(ב) אין הגנז רשאי לעיין בחומר ארכיוני כאמור, לצלמו, להעתיקו, לתת את התצלום או את ההעתק לעיון הקהל אלא ברשות הבעלים ובעל זכות היוצרים ובהתאם לתנאים שהגנז ובעל החומר הארכיוני הסכימו עליהם.

10. עיון הקהל

(א) כל אדם רשאי לעיין בחומר הארכיוני המופקד בגנזך, אך אפשר להגביל זכות זו בתקנות ויכול שההגבלה תהיה לפי סוגו של  חומר ארכיוני ולפי תקופה קצובה מזמן היווצרו.

(ב) הופקד חומר ארכיוני שזכות העיון בו מוגבלת על-פי חוק או על-פי הסכם –  יחולו עליו אותן הגבלות גם בגנזך.

(ג) ראה תתי הסעיפים הבאים:

(1) לעניין סעיף קטן זה תקבע הממשלה ועדה של שלושה שרים[11].

(2) הגנז באישור הוועדה, רשאי לציין חומר ארכיוני כסודי – מטעמים של פגיעה בביטחון המדינה או ביחסי החוץ של המדינה, וכחשאי – מטעמים של פגיעה בצנעת הפרט; הגנז רשאי בהסכמת המועצה, לעשות כאמור מטעמים אחרים.

(3) על העיון בחומר ארכיוני מן הסוגים האמורים רשאי הגנז להטיל הגבלות מיוחדות.

11. העתקים

הגנז רשאי לתת לכל דורש העתקים, בין בכתב ובין בצורה אחרת, מכל חומר ארכיוני המופקד בגנזך שאין הגבלות עיון חלות עליו.

12. ביעור חומר במוסדות המדינה וכו'

(א) לא יבוער במוסד ממוסדות המדינה או ברשות מקומית חומר ארכיוני, אלא בהתאם לתקנות[12].

(ב) הגנז רשאי לצוות על צילומו והעתקתו של כל חומר ארכיוני כאמור לפני ביעורו, ועל הפקדת התצלום וההעתק בגנזך.

(ג) סעיף זה לא יחול על חומר ארכיוני שביעורו דחוף מטעמים של ביטחון המדינה.

13. ביעור חומר בגנזך

(א) חומר ארכיוני שלדעת הגנז אין צורך עוד לשמרו – רשאי הוא לבערו כעבור שלושים יום מיום שניתנה לחברי המועצה הודעה על הכוונה לבער את החומר.  הגנז רשאי לפרסם את ההודעה ברשומות, ורשאי כל חבר מחברי המועצה לבקש את פרסומה בעיתון יומי.

(אא) לגבי חומר שהופקד על-ידי מוסד ממוסדות המדינה או על-ידי רשות מקומית תינתן הודעה כאמור בסעיף קטן (א) גם לאותו מוסד או לאותה רשות מקומית.

(אב) הובעה תוך שלושים יום מיום ההודעה או הפרסום התנגדות לביעור או ביקש חבר מחברי המועצה פרסום הודעה בעיתון יומי והגנז התנגד לכך – תכריע המועצה.

(ב) על-אף האמור בסעיף קטן (א) – לא יבער הגנז חומר ארכיוני פרטי שהופקד בגנזך, אלא אם הוצע קודם לבעל החומר לקבלו בחזרה ובעל החומר לא קיבלו תוך המועד שנקבע בהצעה.

(ג) הוחלט על ביעור חומר ארכיוני שזכות העיון בו אינה מוגבלת וביקש מוסד מדעי או ציבורי או בית-ספר שהחומר יימסר לו – זכאי הוא לקבלו.

14. ביעור חומר שברשות הפרט

(א) לא יבער אדם חומר ארכיוני שברשותו הפרטית אלא על-פי היתר מאת הגנז, פרט לחומר שהוצע להפקדה בגנזך והגנז סירב לקבלו.

(ב) סירב הגנז לתת היתר – רשאי האדם שהחומר נמצא ברשותו לערער תוך שלושים יום לפני המועצה והחלטתה תהיה סופית.

14א. העברה, עיקול ושעבוד בארכיון ציבורי

(א) חומר ארכיוני שבארכיון ציבורי –

(1) לא יועבר ממנו אלא לגנזך או לארכיון ציבורי אחר;

(2) לא יהיה ניתן לעיקול או לשעבוד.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על העברה, עיקול או שעבוד שנעשו בהסכמת הגנז ובתנאים שקבע.

15. עונשין

(א) המבער ביודעין חומר ארכיוני שלא בהתאם לחוק זה, דינו – קנס חמש מאות לירות[13].

(ב) המסרב למסור לגנז ידיעות על חומר ארכיוני הנמצא בבעלותו או בהחזקתו, דינו – קנס 200 לירות הערה1 בעמ'6; ואין חיובו בדין פוטר אותו מלמלא אחרי הוראת החוק שעליה נתחייב בדין.

(ג)     המעביר חומר ארכיוני בניגוד להוראות סעיף 14(א) או מוציא או מנסה להוציא חומר ארכיוני מישראל בכוונה לעקוף הוראות סעיף 16(א), דינו – קנס כאמור בסעיף 16(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977[14] או שוויו של החומר הארכיוני, לפי הסכום הגדול יותר, ורשאי בית המשפט לצוות שהחומר הארכיוני יחולט לטובת המדינה; ואין בהרשעת אדם לפי סעיף קטן זה כדי לפטרו מלמלא אחרי הוראות סעיף 16(ד).

16. חומר ארכיוני המוצא מישראל

(א) לא יוצא חומר ארכיוני מישראל אלא אם נתקיים אחד מאלה:

(1) ניתן לגנז לעיין בחומר הארכיוני, לצלמו ולהעתיקו;

(2) החומר הארכיוני נרשם בפנקס והגנז ויתר על העיון בו, צילומו והעתקתו.

(ב) צולם או הועתק חומר ארכיוני כאמור – אין הגנז רשאי לתת את התצלום או ההעתק לעיון הקהל אלא ברשות הבעלים ובעל זכות היוצרים ובהתאם לתנאים שהגנז ובעל החומר הארכיוני הסכימו עליהם.

(ג) הגנז יאשר למוציא החומר הארכיוני  מישראל – בתעודה או בכל דרך אחרת – שניתן לגנז לעיין בחומר הארכיוני, לצלמו ולהעתיקו, או שהחומר הארכיוני נרשם בפנקס והגנז ויתר על העיון בו, צילומו והעתקתו.

(ד) המוציא או העומד להוציא חומר ארכיוני מישראל בלי שנתקיים אחד התנאים האמורים בסעיף קטן (א) חייב להעמיד לרשות הגנז, לפי דרישתו, את כל החומר הארכיוני הנמצא בבעלותו או בהחזקתו, לצילום או להעתקה, והוראות סעיף קטן (ב) יחולו על התצלום או ההעתק שנעשו לפי זה.

17. תביעה ברשות היועץ המשפטי בלבד

לא תוגש תביעה פלילית לפי חוק זה אלא על-ידי היועץ המשפטי לממשלת ישראל או בהסכמתו.

17א. אגרות

(א) ראש הממשלה רשאי לקבוע בתקנות אגרות בעד כל פעולה של הגנז או עובד אחר של הגנזך לפי חוק זה ובעד עיון בחומר ארכיוני בגנזך, והוא רשאי לקבוע את האגרה לסוגים מיוחדים של חומר ארכיוני ולקבוע פטורים מתשלום האגרה[15].

(ב)    בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי ראש הממשלה לקבוע שהעתקים של חומר ארכיוני בגנזך או של סוגים מיוחדים של חומר כזה, יינתנו תמורת תשלום הוצאות ההעתקה לפי חשבון של הגנז.

18. ביצוע ותקנות

(א) הממשלה רשאית להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע חוק זה. הערה4 בעמ'2

(ב) בתקנות ייקבעו כללים שלפיהם ניתן לאשר ארכיון כארכיון ציבורי ולבטל אישור כאמור, וכן כללים לסדרי ניהול של ארכיונים ציבוריים ודרכי הפיקוח של הגנז עליהם[16]; תקנות על-פי סעיף קטן זה טעונות אישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.

(ג) לא יותקנו תקנות אלא אחר התייעצות במועצה.

תקנות בדבר מסירת חומר ארכיוני למשמרת[17]

בתוקף הסמכות לפי סעיף 18 לחוק הארכיונים, תשט"ו - 1955[18] שהועברה אלי[19], ולאחר התייעצות במועצת הארכיונים העליונה, אני מתקין תקנות אלה:

1. חומר ארכיוני של מוסד

הגנז רשאי לקבל ממוסד ממוסדות המדינה  או מרשות מקומית (להלן – המוסד) חומר ארכיוני למשמרת שאינה לצמיתות אם המוסד –

(1) הודיע לגנז בכתב על רצונו למסור את החומר למשמרת;

(2) צירף להודעתו רשימת החומר בשני העתקים המכילה תיאור החומר, תאריכו וסימונו במוסד;

(3) מסר, כשנדרש על-ידי הגנז, העתק ממפתח התיוק של החומר וכן העתק מרשימות עזר וכרטיסיות שהיו נהוגות במוסד;

(4) העביר לגנזך את החומר כשהוא מסודר וארוז בהתאם להוראות הגנז;

(5) שילם או התחייב לשלם את כל ההוצאות הכרוכות בהעברת החומר לגנזך ובאריזתו[20].

2. חומר ארכיוני פרטי

הגנז רשאי לקבל חומר ארכיוני פרטי למשמרת שאינה לצמיתות אם הגנז ובעל החומר או המחזיק בו חתמו על הסכם בדבר תנאי המשמרת.  בהסכם יפורש למי תהיה גישה לחומר הארכיוני ואם יהיה ניתן לשימוש, להעתקה או לפרסום ללא הגבלות או בתנאים – הכול לפי שנקבע בהסכם.

3. השם

לתקנות אלה ייקרא: "תקנות הארכיונים (מסירת חומר ארכיוני למשמרת), תשי"ח - 1958".

תקנות בדבר הסדרים לניהול ארכיונים ציבוריים[21]

בתוקף הסמכות לפי סעיף 18 לחוק הארכיונים, תשט"ו - 1955[22] שהועברה אלי[23], ולאחר התייעצות במועצת הארכיונים העליונה ובאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. אישור ארכיון כארכיון ציבורי

ארכיון יכול שהוא יאושר כארכיון ציבורי אם נתקיימו בו תנאים אלה:

הארכיון מקיים תקנון שבו מוגדרות מטרותיו ומשימותיו הארכיוניות ואשר לדעת הגנז הן מטרות ומשימות בעלות עניין ציבורי;

בתקנון הארכיון מפורטים התנאים שעל-פיהם תותר גישת הציבור לחומר הארכיוני, העיון בחומר והשימוש בו, שהם לדעת הגנז דומים לתנאים שנקבעו בתקנות הארכיונים (עיון בחומר המופקד בגנזך), תשכ"ז - 1966[24] בשינויים המחויבים, זולת אם הרשה הגנז לעניין ארכיונים מיוחדים או לעניין חומר ארכיוני מיוחד, סטייה מתנאים אלה;

לארכיון בסיס ארגוני ותקציב להבטחת ביצוע משימותיו;

מנהל הארכיון כשיר לנהל ארכיון ציבורי לפי תקנה 1ב'.

1א. שינויים בארכיון

התקנון של הארכיון והבסיס הארגוני והתקציבי שלו, כאמור בתקנה 1, לא ישונו אלא לאחר התייעצות עם הגנז.

1ב. כשירות של מנהל ארכיון ציבורי

אלה כשירים לנהל ארכיון ציבורי:

מי שקיבל תואר אקדמאי של מוסמך אוניברסיטה או תואר אקדמאי שווה לו;

מי שכיהן בארכיון חמש שנים כמנהל או בתפקיד בכיר ואחראי אחר;

מי שהיה לפני תחילתן של תקנות אלה מנהל ארכיון פחות מחמש שנים והגנז מצא אותו מתאים להיות מנהלו של ארכיון ציבורי;

מי שסיים קורס אוניברסיטאי לארכיונאות וקיבל תעודת ארכיונאי[25].

2. הקמת ועדה והרכבה

הגנז יקים ועדה שתהיה מורכבת מחברים אלה:

הגנז שישמש יושב-ראש הוועדה;

כל מנהלי הארכיונים הציבוריים;

חבר אחד שיתמנה על-ידי בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי;

נציג משרד ראש הממשלה שימונה על-ידי המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה;

מנהל הארכיון של צבא ההגנה לישראל.

3. תפקידי הוועדה

הועדה תתאם את פעולות מנהלי הארכיונים הציבוריים הנוגעות לרכישת חומר ארכיוני, שמירתו, רישומו, העמדתו לשימוש מחקרי ופרסומו.

4. ביצוע החלטות הוועדה

הגנז יבצע את החלטות הוועדה וייתן הוראות למנהלי ארכיונים ציבוריים בהתאם להחלטותיה.

5. סדרי הדיון 

הוועדה תקבע לעצמה את סדרי דיוניה ועבודתה.

6. השמירה על חומר ארכיוני

מנהל ארכיון ציבורי ישמור על החומר הארכיוני המופקד בארכיון מפני אש, גניבה, לחות ומזיקים אחרים כפי שיורה הגנז.

7. רישום חומר ארכיוני

מנהל ארכיון ציבורי ינהל פנקס חומר ארכיוני (להלן – פנקס) וירשום בו לגבי החומר הארכיוני המופקד בארכיון הציבורי או הנמצא ברשותו פרטים אלה:

תיאור החומר הארכיוני;
מספרו הסידורי;
שמו של מוסר החומר הארכיוני ותנאי השימוש שהותנו בשעת מסירתו;
אם נמסר חומר ארכיוני לאחר – שמו של מקבל החומר ותנאי השמירה וההחזקה שהותנו בשעת מסירתו.

8. דו"חות של מנהל ארכיון ציבורי

מנהל ארכיון ציבורי יערוך וישלח לגנז לפחות אחת לשנה דו"ח המכיל פרטים על –

החומר הארכיוני שנרכש או נתקבל על-ידי הארכיון הציבורי מתאריך הדו"ח האחרון;
החומר הארכיוני שבוער או שהוצא מרשותו של הארכיון הציבורי מתאריך הדו"ח האחרון;
החומר הארכיוני שנפגע;
שינויים בדרכי השמירה של החומר הארכיוני;
פרסומים של החומר הארכיוני שנעשו מטעם הארכיון הציבורי, לרבות פרסומים המבוססים על חקר החומר הארכיוני;
פירוט המבנה הארגוני והתקציבי של הארכיון.

9. הצגת כללי העיון בחומר ארכיוני

תקנון הארכיון הציבורי או החלק ממנו הנוגע לעיון בחומר הארכיוני, יוצג במקום הנראה לעין בארכיון הציבורי.

10. רשות כניסה

הגנז רשאי להיכנס לכל ארכיון ציבורי בכל זמן סביר כדי לברר אם קוימו הוראות תקנות אלה.

11. אי-קיום הוראות

(א) מצא הגנז שלא קוימו הוראות תקנות אלה או שלא נתקיימו התנאים המהווים בסיס לאישור הארכיון כארכיון ציבורי – חייב הוא לאחר התייעצות במועצת הארכיונים העליונה, למסור על כך דו"ח לממשלה; לאחר קבלת הדו"ח רשאית הממשלה לבטל את האישור.

(ב) ביטלה הממשלה את האישור של הארכיון כארכיון ציבורי –  יועבר החומר הארכיוני שבו לגנזך או לארכיון ציבורי אחר; הוראה זו לא תחול על חומר שהופקד בארכיון לפני אישורו כארכיון ציבורי, אלא אם מצא הגנז לגבי חומר פלוני, שמבחינה ארכיונית מקצועית אין להפריד בינו לבין החומר שהופקד בו לאחר מכן.

12. השם

לתקנות אלה ייקרא: "תקנות הארכיונים (תנאים לאישור ארכיונים ציבוריים והסדרים לניהולם), תשי"ח - 1957".

תקנות בדבר עיון בחומר ארכיוני המופקד בגנזך[26]

בתוקף הסמכות לפי סעיפים 10, 11 ו-18 לחוק הארכיונים, תשט"ו - 1955[27] שהועברה אלי[28], ולאחר התייעצות במועצת הארכיונים העליונה, אני מתקין תקנות אלה:

1. בתקנות אלה: 4

"חומר מוגבל" – חומר ארכיוני שזכות העיון בו הוגבלה כאמור בתקנה 7;

"חשיפה" – שחרור מהגבלה של חומר מוגבל לאחר עיון ובדיקה של המפקיד (להלן – סריקה) כדי לאפשר עיון בו של מורשה או של הקהל לאחר מכן;

"מורשה" – מי שהמפקיד הכיר בו כרשאי לעיין בחומר מוגבל אף שאינו נציג;

"מפקיד" – מוסד ממוסדות המדינה או רשות מקומית שהפקיד בגנזך חומר ארכיוני;

"נציג" – מי שהמפקיד מינה לעיין בחומר מוגבל לצרכיו הבלעדיים של המפקיד.

1א. סדרי בקשה לעיון בחומר ארכיוני

הרוצה לעיין בחומר ארכיוני (להלן – חומר) המופקד בגנזך, יגיש לגנז בקשה בכתב חתומה על-ידיו, ויפרט בה את פרטי החומר המבוקש לעיון.

2. מקום העיון בחומר ארכיוני

(א) חומר ניתן לעיון בגנזך בלבד ובשעות העבודה הנהוגות בו .

(ב) הגנז רשאי להעביר חומר לארכיונים ציבוריים לצורך עיון בו.

3. שמירה על החומר הארכיוני

המעיין בחומר המופקד בגנזך –

(1) לא יגרום קרע כלשהו בגוף החומר;

(2) לא ישנה את סדר החומר;

(3) לא ירשום או ימחק בחומר לרבות אמצעי החיפוש המתייחסים אליו, סימנים כלשהם, הערות או תוספות הן בגוף התעודות או בשוליהן והן על גביהן או על גבי התיקים, לא יצמיד לחומר סימניות, מהדקים או כל גוף זר אחר ולא ילכלך את החומר;

(4) לא יכניס לתוך תיק של חומר כל דבר שבכתב;

(5) לא יוציא את החומר מרשות הגנזך ולא יוציא מתוך החומר דף, תרשים, מפה, תמונה, מעטפה, בול או חלק אחר של החומר.

4. סדרים מיוחדים

(א) הגנז רשאי לקבוע סדרי עיון מיוחדים לגבי חומר אשר העיון בו עשוי לגרום נזק לחומר.

(ב) במקום החומר המקורי רשאי הגנז להעביר צילומים מן החומר לעיון הקהל בגנזך או בכל מקום אחר, אם ראה צורך בכך לשם שמירה על שלמות החומר.

5. דחיית מועד העיון

הגנז רשאי לדחות את מועד העיון בחומר במקרים אלה:

(1) החומר נמסר אותה שעה לעיונם של אחרים;

(2) החומר טרם סודר ונרשם;

(3) החומר דרוש אותה שעה לעבודתו הפנימית של הגנזך או מפקיד החומר;

(4) אין גישה לחומר מסיבות טכניות.

6. עיון בתנאים לגבי פרסום והעתקה

(א) היה העיון בחומר מותנה בתנאים לגבי השימוש בו, העתקתו, פרסומו כולו או חלקו, או כל טיפול אחר בו על-ידי מעיין – יודיע הגנז למעיין כי החומר נמסר לעיון בכפוף לתנאים ויפרטם.

(ב) נמסר לעיון מדגם סטטיסטי של חומר שבוער – לא יועתק ולא יפורסם שמו של האדם הנזכר בחומר או פרטים שיביאו לזיהויו.

(ג) אין במתן הרשות על-ידי הגנז לפי תקנה זו כדי לפגוע בזכותו של אדם או כדי לגרוע מחובתו של אדם לפי כל דין אחר.

7.

(א) חומר מוגבל[29] לפי הסוג שצוין בטור א' של התוספת, לא יימסר על-ידי הגנז לעיון הקהל אם לא עברה על החומר התקופה הנקובה בטור ב' לצד אותו סוג או תקופה קצרה יותר שקבע המפקיד.

(ב)[30]  הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על חומר –

(1) שנועד לעיון הקהל;

(2) שהוא רישום דיונים שהתנהלו בדלתיים פתוחות;

(3) שהוא מדגם סטטיסטי של חומר שבוער;

(4) שהמבקש לעיין בו הוא נציג או מורשה.

7א. קביעת כללים

(א) [31] המפקיד יקבע כללים להכרה במורשה; כללים כאמור זולת תנאים בדבר סיווג ביטחוני, ייקבעו באישור הגנז.

(ב) המפקיד והגנז יקבעו כללים  לחשיפה.

7ב. חשיפה

 (א) לא תהיה חשיפה של חומר מוגבל לעיון הקהל בטרם עבר סריקה, אף אם התקופה הנקובה בתוספת חלפה. הערה2 בעמ'14

 (ב) חשיפת חומר מוגבל יעשה המפקיד בהתייעצות עם הגנז במקרים אלה:

(1) בתום התקופה שצוינה בטור ב' בתוספת;

(2) בתום תקופה קצרה ממנה, לפי החלטת המפקיד;

(3) על-פי בקשת מורשה.

(ג) חומר החשוף לעיון מורשה לפי הוראות תקנה 7ב(ב)(3) יהיה חשוף גם לעיון הקהל, אם החליט המפקיד בהתייעצות עם הגנז שאין החומר סודי או חשאי כאמור בסעיף 10(ג)(2) לחוק.

8. אי-תחולה

הוראות תקנות אלה לא יחולו על –

(1) חומר שזכות העיון בו הוגבלה על-פי חוק או על-פי הסכם;

(2) חומר שצוין כסודי או חשאי על-ידי הגנז.

9. עונשין

העובר על הוראה מהוראות תקנה 3 או תקנה 6(ב) או המפר תנאי שהודע לו על פי תקנה 6 (א), דינו – קנס 40 ש"ח[32] .

10. השם

לתקנות אלה ייקרא: "תקנות הארכיונים (עיון בחומר ארכיוני המופקד בגנזך), תשכ"ו - 1966".

תוספת[33]  (תקנה 7) - חומר ארכיוני שזכות העיון בו מוגבלת

1. חומר ארכיוני בענייני חוץ וביטחון של משרד הביטחון, צבא ההגנה לישראל או שלוחה אחרת של מערכת הביטחון
   שנים: 50
   
   2. חומר ארכיוני של מוסד ממוסדות המדינה שאיננו כלול בפרט 1, לרבות פרוטוקול של ישיבת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת מדיון בהצעת חוק וכן לרבות פרוטוקול החלטות של ישיבת הממשלה ושל ועדת שרים על נספחיו, למעט החלטה ונספחיה המסווגת כסודית
   שנים: 30
   
   2א[34] סטנוגרמות של ישיבות ממשלת ישראל כשזו אינה יושבת כוועדה לענייני ביטחון
   שנים: 40
   
   3. פרוטוקול של ישיבות ועדות הכנסת שאינן פומביות, למעט דיון בהצעת חוק ולמעט של ישיבות ועדת החוץ והביטחון
   שנים: 25
   
   4. חומר ארכיוני של רשות מקומית
   שנים: 20
   
   5. פרוטוקול של ישיבות ועדות הכנסת, למעט ועדת החוץ והביטחון מדיון בהצעת חוק
   שנים: 15
   
   6. תיק פרט של אדם ומסמכים אישיים, אף אם הם כלולים בחומר הארכיוני המפורט לעיל
   שנים: 70

תקנות בדבר אגרות לעיון ולהעתקים[35]

בתוקף הסמכות לפי סעיפים 17א ו-18 לחוק הארכיונים, תשט"ו - 1955[36] שהועברה אלי[37], ולאחר התייעצות עם מועצת הארכיונים העליונה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. אגרות

בתקנות אלה: 

"העתק" – לרבות אישור העתק בידי הגנז או בידי מי שהגנז הסמיכו לכך;

"חומר ארכיוני" – חומר ארכיוני המופקד בגנזך או בארכיון של רשות מקומית.

2. אגרת בקשה לעיון ולהעתקים

המבקש לעיין, בין בעצמו ובין באמצעות עובד של הגנזך, בחומר ארכיוני שבכל ספר, תיק או רישום (להלן – תעודה) של המוסדות או מן הסוגים המנויים להלן, או המבקש לקבל העתק של תעודה כאמור, ישלם עם הגשת הבקשה אגרה לפי פרט 1 בתוספת לגבי כל תעודה:

תעודה של בית משפט או בית דין;

תעודה של מרשם מקרקעין;

תעודה בדבר תאגידים;

תעודה בדבר מעמד אישי;

תעודה בדבר תשלום מסים או תשלומי חובה אחרים;

תעודה של נוטריון ציבורי.

3. אגרת בקשה לעיון בספרי נפוס עות'מאניים

המבקש לעיין בפנקס רישום האוכלוסין מתקופת השלטון העות'מאני ישלם עם הגשת הבקשה, לכל דף רישום או חלק ממנו, אגרה לפי פרט 2 בתוספת; שולמה האגרה – יהיה המבקש זכאי לקבל העתק מהרישום ללא תשלום אגרה נוספת.

4.  אגרת העתק צילומי

בעד קבלת העתק צילומי מחומר ארכיוני, לרבות העתק צילומי מחומר כאמור בתקנה 2, תשולם אגרה לכל דף או חלק ממנו לפי פרט 3 בתוספת.

5. אגרת העתקה של סרטים וחומר מיוחד אחר

 המבקש העתק מסרטים, תצלומים, הקלטות או מחומר ארכיוני שבצילום מזוער – ישלם את הוצאות ההעתקה לפי חשבון של הגנז.

6. פטור לחוקרים

(א) המבקש לעיין בחומר ארכיוני ומציג אישור ממוסד להשכלה גבוהה שהוא נמנה עם הסגל של אותו מוסד או שהעיון בחומר דרוש במסגרת עבודת מחקר הנעשית עבור אותו מוסד – יהיה פטור מאגרה לפי תקנות 2 ו-3.

(ב) שוכנע הגנז שהעיון בחומר הארכיוני דרוש למבקש העיון לצורך עבודה ספרותית או מדעית והמבקש התחייב בכתב למסור לגנזך עותק מהעבודה עם סיומה – רשאי הגנז לפטרו מאגרה לפי תקנות 2 ו-3, אף אם לא נתקיימו במבקש התנאים האמורים בתקנת משנה (א).

7. הצמדה

 (א) סכומי האגרות שבתוספת יועלו ב-1 באוקטובר של כל שנה בשיעור העלייה במדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לחודש יולי לעומת המדד לחודש ינואר של אותה שנה, וב-1 באפריל של כל שנה בשיעור העלייה במדד המחירים לצרכן לחודש ינואר לעומת המדד של חודש יולי של השנה שקדמה.

8. כל סכום מוגדל כאמור בתקנת משנה (א) יעוגל לשקל הקרוב.

9. הגנז יפרסם בהודעה ברשומות את שיעור האגרות כפי שהן מוגדלות עקב עליית המדד.

10. ביטול

תקנות הארכיונים (אגרות), התשכ"ג - 1963[38] – בטלות .

תוספת[39] / הסכום בש"ח[40]
אגרת עיון או אגרת העתק (תקנה 2) / 21 ש"ח
אגרת עיון בספרי נפוס (תקנה 3) / 39 ש"ח
אגרת העתק צילומי (תקנה 4), עד 15 צילומים / 21 ש"ח

תקנות הארכיונים (ביעור חומר ארכיוני במוסדות המדינה וברשויות המקומיות), התשמ"ו - 1986[41]

בתוקף הסמכות לפי סעיף 18 לחוק הארכיונים, תשט"ו - 1955[42] שהועברה אלי[43], ולאחר התייעצות במועצת הארכיונים העליונה, אני מתקין תקנות אלה:

פרק ראשון: פרשנות

1. הגדרות

בתקנות אלה:

"מוסד" או "מוסד ממוסדות המדינה" – מוסד ממוסדות המדינה, לרבות רשות מקומית;

"המועצה" – מועצת הארכיונים העליונה;

"תעודות שגרתיות" – חומר ארכיוני מהחומר המפורט בטור א' של התוספת הראשונה[44];

"הנחיות" – הנחיות להחזקת חומר ארכיוני לשמירה ולביעור שמוציא הגנז באישור המועצה, ליחידות מינהליות במוסד.

פרק שני: ביעור תעודות שגרתיות

2. תעודות שגרתיות שמותר לבערן

רשאי מוסד לבער תעודות שגרתיות אם עבר עליהן הזמן הנקוב בטור ב' של התוספת הראשונה והמוסד מילא אחר הוראות פרק זה והגנז לא התנגד לביעורן.

3. ביעור תעודות שגרתיות שצולמו במיקרופילם

(א)    צילם מוסד במיקרופילם תעודה שגרתית וכן צילם באותו סרט אישור מאת הממונה על שמירתה שהצילום הוא העתק מדויק ממנה – תהיה תקופת ביעורה 30 ימים מתאריך הצילום.

(ב)    אחרי ביעור תעודה שגרתית שצולמה כאמור בתקנת משנה (א) יישמר המיקרופילם של התעודה במשך הזמן שנקבע בטור ב' של התוספת הראשונה שהיה חל על התעודה עצמה.

4. הודעה על הביעור

(א)    רצה מוסד לבער תעודות שגרתיות כאמור בתקנה 2 – יודיע על כך לגנז לא יאוחר מ-30 ימים לפני היום שנועד לביעור.

(ב)    ההודעה האמורה תימסר בשני עותקים לפי הנוסח שנקבע לה בטופס מס' 1 שבתוספת השנייה[45].

5. רשימת תעודות שגרתיות

(א) להודעה תצורף רשימה של התעודות השגרתיות הנועדות לביעור לפי הנוסח שנקבע בטופס מס' 2 שבתוספת השנייה.

(ב) היו במוסד מחלקות, מדורים או חלוקות מינהליות אחרות – תיערך רשימה נפרדת של התעודות השגרתיות הנועדות לביעור והנמצאות ברשות כל מחלקה, מדור או חלוקה מינהלית אחרת.

6. ביעור בזמנים רצופים

(א) רצה מוסד לבער בזמנים רצופים תעודות שגרתיות שעבר עליהן הזמן הנקוב בטור ב' של התוספת הראשונה – ימסור לגנז הודעה שבה יפרט את סוגי התעודות ואת זמני ביעורן.

(ב) הסכים הגנז לביעורן בזמנים הרצופים כאמור בתקנת  משנה (א) – רשאי המוסד לבערן כאמור והוראות התקנות 4 ו-5 לא יחולו.

פרק שלישי: ביעור חומר ארכיוני

7. הגדרה

בפרק  זה: "חומר ארכיוני" – חומר ארכיוני למעט תעודות שגרתיות.

8. בקשה לביעור

(א) רצה מוסד לבער חומר ארכיוני – יגיש בקשה על כך לגנז בשני העתקים לפי הנוסח שנקבע לה בטופס מס' 3 שבתוספת השנייה.

(ב) לבקשה תצורף בארבעה העתקים רשימה של החומר הארכיוני שמבקשים לבערו לפי הנוסח שנקבע לה בטופס מס' 2 שבתוספת השנייה וכן במידת האפשר גם דוגמה מהחומר האמור.

(ג) היו במוסד מחלקות, מדורים או חלוקות מינהליות אחרות – תיערך רשימה נפרדת של החומר הארכיוני הנועד לביעור והנמצא ברשות כל מחלקה, מדור או חלוקה מינהלית אחרת.

9. הודעה על הביעור

(א) ראה הגנז שאין צורך עוד לשמור על החומר הארכיוני שמבקשים לבערו כולו או מקצתו – יודיע לחברי המועצה על הבקשה לבער את החומר.

(ב) ההודעה האמורה תכלול תיאור החומר שמבקשים לבערו.

(ג) בהודעתו לחברי המועצה יציין הגנז אם בדעתו לפרסם הודעה על הביעור ברשומות.

(ד) חבר המועצה רשאי לבקש את הגנז שההודעה תפורסם ברשומות או בעיתון יומי; התנגד הגנז לפרסומה כאמור – תכריע בדבר המועצה.

10. התנגדות לביעור

(א) רצה אדם להתנגד לביעור החומר הארכיוני שמבקשים לבערו –  יגיש כתב התנגדות לגנז תוך 30 ימים מיום מתן ההודעה לחברי המועצה או מיום פרסום ההודעה ברשומות או בעיתון יומי, הכול לפי התאריך המאוחר יותר, ויפרט בו את נימוקי התנגדותו.

(ב) לא נראתה ההתנגדות לגנז – יודיע על כך למתנגד ויביא את ההתנגדות לפני המועצה להכרעתה.

11. שמיעת המתנגד לביעור

(א) למתנגד לביעור חומר ארכיוני שאיננו חבר המועצה תינתן הזדמנות להשמיע את התנגדותו לפני המועצה.

(ב) למתנגד כאמור תימסר הודעה של שבעה ימים מראש על מועד ומקום שמיעתו לפני המועצה.

12. ההחלטה על הביעור

לא הוגשה התנגדות לביעור חומר ארכיוני כאמור בתקנה 10 או החליטה המועצה בדבר ההתנגדות – יחזיר הגנז למוסד העתק אחד מהבקשה כאמור בתקנה 8 עם העתק אחד של הרשימה של החומר הארכיוני בצירוף ההחלטה המתירה או האוסרת את ביעורו של החומר, כולו או מקצתו.

13. הודעה על הביעור

 (א) הותר ביעור של החומר הארכיוני – ימסור המוסד הודעה לגנז על הביעור לא יאוחר מחמישה עשר ימים לפני היום שנועד לביעור.

 (ב) ההודעה תימסר בשני העתקים לפי הנוסח שנקבע לה בטופס מס' 1 שבתוספת השנייה.

14. ביעור לפי ההנחיות

הוראות פרק זה יחולו גם על ביעור חומר ארכיוני מהסוג המפורט בהנחיות, אולם לעניין תקנות 9 עד 11 כל מקום שמדובר בו במועצה או בחבר מועצה – גם ועדה או חבר של ועדה שהסמיכה המועצה במשמע.

פרק רביעי: הוראות שונות

15. הגדרה

בפרק זה: "חומר ארכיוני" - חומר ארכיוני לרבות תעודות שגרתיות.

16. נוכחות הגנז בביעור

הגנז וכן כל מי שנתמנה על-ידיו לצורך זה, רשאים להיות נוכחים בשעת ביעור החומר הארכיוני.

17. פרוטוקול על הביעור

(א) פרוטוקול על הביעור, בשני העתקים לפחות, ייערך במעמד הביעור לפי הנוסח שנקבע לו בטופס מס' 4 שבתוספת השנייה.

(ב) הפרוטוקול ייחתם על-ידי נציגי המוסד שהחומר הארכיוני המבוער נמצא ברשותו הנוכחים בשעת הביעור וכן על-ידי הגנז ומי שנתמנה על-ידיו, אם היו נוכחים.

(ג) אחד מהעתקי הפרוטוקול יימסר לגנז על-ידי המוסד האמור תוך חמישה עשר ימים מיום עריכתו.

18. ביטול

תקנות הארכיונים (ביעור חומר ארכיוני במוסדות המדינה וברשויות המקומיות), תשי"ז - 1957- בטל

[1] נתקבל בכנסת ביום כ"ג בטבת תשט"ו (17 בינואר 1955) ונתפרסם בספר החוקים 171, עמ' 14, ד' בשבט תשט"ו (27 בינואר 1955). תוקן ביום כ"ו בתמוז תשכ"ד (6 ביולי 1964); התיקון נתפרסם בספר החוקים 431, עמ' 144, ו' באב תשכ"ד (13 ביולי 1964). תוקן ביום י"ח באדר ב' תשמ"א (24 במרס 1981); התיקון נתפרסם בספר החוקים 1014, עמ' 152, כ"ה באדר ב' תשמ"א (31 במרס 1981).
[2] חוזר הגנז אל משרדי הממשלה מיום י"ד בשבט תשי"ח (4 בפברואר 1958).
[3] תקנות בדבר הסדרים לניהול ארכיונים ציבוריים נתפרסמו בקובץ התקנות 743, עמ' 102, כ"ט בתשרי תשי"ח (24 באוקטובר 1957).  תיקון פורסם בקובץ התקנות 4392, עמ' 1450, כ"ג באב תשמ"ב (12 באוגוסט 1982).  ראה להלן פרק 3.
[4] כל סמכויות הממשלה לפי חוק הארכיונים תשט"ו הועברו לראש הממשלה בהתאם להחלטת הממשלה מיום כ"ו באדר תשט"ו (20 במרס 1955) שפורסמה בילקוט הפרסומים 407, עמ' 639 ביום ח' בניסן תשט"ו (31 במרס 1955).
[5] כארכיונים ציבוריים אושרו על-ידי הממשלה בהודעות שפורסמו בילקוט הפרסומים 593, 633, 779, 998, 1029, 1501, 2563 ו-3051 ארכיונים אלה: ארכיון ומוזאון תנועת העבודה (מכון לבון), תל אביב; ארכיון "יד ושם", ירושלים; הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי, ירושלים; הארכיון הציוני המרכזי, ירושלים; ארכיון הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, גבעת חביבה; גנזך הציונות הדתית ליד מוסד הרב קוק, ירושלים; מכון ז'בוטינסקי לישראל, תל אביב; ארכיון וייצמן (גנזך וייצמן), רחובות; ארכיון הקיבוץ המאוחד, רמת אפעל; ארכיון איחוד הקבוצות והקיבוצים (ארכיון התנועה הקיבוצית המאוחדת), חולדה;בית לוחמי הגיטאות על שם יצחק קצנלסון; קיבוץ לוחמי הגיטאות, הארכיון של הסתדרות המורים (הארכיון לחינוך יהודי בישראל ובגולה על שם אביעזר ילין מייסודה של הסתדרות המורים), תל אביב; ארכיון ישראלי לסרטים (סינמטק), ירושלים; ארכיון בית אהרונסון, זכרון יעקב; הארכיון הישראלי לתאטרון של אוניברסיטת תל אביב; ארכיון מפלגת העבודה בבית ברל, צופית; גנזים, מכון ביו-ביבליוגרפי של אגודת הסופרים העבריים במדינת ישראל, תל אביב; ארכיון הסרטים היהודיים על שם סטיבן שפילברג, המכון ליהדות זמננו, האוניברסיטה העברית בירושלים.
[6] ראה להלן צו בדבר מוסדות המדינה.
[7] ההרכב האישי והמוסדי ליום ל' בסיוון התשמ"ו (7 ביולי 1986) פורסם בילקוט הפרסומים 3356.
[8] תקנות בדבר מסירת חומר ארכיוני למשמרת נתפרסמו בקובץ התקנות 802, עמ' 1478, א' בתמוז תשי"ח (19 ביוני 1958).  ראה להלן תקנות בדבר מסירת חומר ארכיוני למשמשרת.
[9] הודעת נציב שירות המדינה בדבר ניהול רשומות במשרדי הממשלה ומינוי אחראים לרשומות בכפיפות להוראות הגנז נתפרסמה ביום י"ב באדר תש"ל (18 בפברואר 1970).  ראה נספח מס' 1.
[10] פנקס החומר הארכיוני הנמצא בידי בעלים פרטיים מתנהל באמצעות הלשכה לרישום ארכיונים פרטיים שליד גנזך המדינה.
[11] הוועדה נתמנתה לראשונה ביום י"ט בטבת תשמ"ד (25 בדצמבר 1983).
[12] תקנות בדבר ביעור חומר ארכיוני במוסדות המדינה וברשויות המקומיות נתפרסמו לראשונה בקובץ התקנות 725, עמ' 1794, כ' באלול תשי"ז (29 באוגוסט 1957).
התקנות הנ"ל יחד עם כל התיקונים בוטלו, ובמקומן נתפרסמו תקנות חדשות בקובץ התקנות 4958, עמ' 1190,  י"ד באב התשמ"ו (19 באוגוסט 1986). כמו כן פורסמו תקנות בדבר שמירתם וביעורם של תיקי בתי המשפט ובתי דין דתיים; קובץ התקנות 4962, עמ' 1342, כ"ג באב התשמ"ו (28 באוגוסט 1986).  ראה להלן תקנות הארכיונים (שמירתם וביעורם של תיקי בתי המשפט).
[13] לפי חוק העונשין (תיקון מס' 9), תש"ם - 1980 וצו העונשין (שינוי שיעורי קנסות), התשמ"ו - 1985 (קובץ התקנות התשמ"ו, עמ' 2989), הועלו שיעורי הקנסות לסך 2500 ש"ח.
[14] ספר החוקים התשל"ז, עמ' 226; התש"ם, עמ' 60.
[15] תקנות בדבר אגרות לעיון ולהעתקים נתפרסמו בקובץ התקנות 4354, עמ' 1071, ביום ב' בסיוון התשמ"ב (24 במאי 1982).  ראה להלן תקנות בדבר אגרות לעיון ולהעתקים.
[16] תקנות בדבר הסדרים לניהול ארכיונים ציבוריים נתפרסמו בקובץ התקנות 743, עמ' 102, ביום כ"ט בתשרי תשי"ח (24 באוקטובר 1957) ובקובץ התקנות 4392, עמ' 1450, ביום כ"ג באב התשמ"ב (12 באוגוסט 1982).  ראה להלן תקנות בדבר הסדרים לניהול ארכיונים ציבוריים.
[17] נתפרסם בקובץ התקנות 802, עמ' 1478, א' בתמוז תשי"ח (19 ביוני 1958), בהתאם לחוק הארכיונים, סעיף 5.
[18] ספר החוקים 171, תשט"ו, עמ' 14.
[19] ילקוט הפרסומים 407, תשט"ו, עמ' 639.
[20] לפי הוראת הגנז יחולו הוראות 5-2 של תקנה זו גם על הפקדת חומר ארכיוני לצמיתות על-ידי מוסד ממוסדות המדינה או על-ידי רשות מקומית.
[21] נתפרסם בקובץ התקנות 743, עמ' 102, כ"ט בתשרי תשי"ח (24 באוקטובר 1957) בהתאם לסעיף 1 של חוק הארכיונים. תיקון פורסם בקובץ התקנות 4392, עמ' 1450, כ"ג באב תשמ"ב (12 באוגוסט 1982).  שמות הארכיונים שאושרו על-ידי הממשלה כארכיונים ציבוריים - ראה הערה 5 בעמוד 2.
[22] ספר החוקים 171, תשט"ו, עמ' 14.
[23] ילקוט הפרסומים 407, תשט"ו, עמ' 639.
[24] ראה להלן תקנות בדבר עיון בחומר ארכיוני המופקד בגנזך.
[25] תיקון שנתפרסם בקובץ התקנות 1486, עמ' 2042, ט' באלול תשכ"ג (29 באוגוסט 1963).
[26] נתפרסם בקובץ התקנות 1869, עמ' 1749, כ"ד בניסן תשכ"ו (14 באפריל 1966). תיקון פורסם בקובץ התקנות 4578, עמ' 752, י"ג בשבט התשמ"ד (17 בינואר 1984). קובץ התקנות 5619, עמ' 1280 ט"ז באלול התשנ"ד (23 באוגוסט 1994).
[27] ספר החוקים 171, תשט"ו, עמ' 14; 431, תשכ"ד, עמ' 144; 1014, תשמ"א, עמ' 152.
[28] ילקוט הפרסומים 407, תשט"ו, עמ' 639.
4 תיקון תשנ"ד.
[29] תיקון נתפרסם בקובץ התקנות 4669, עמ' 2022, כ"ד בתמוז התשמ"ד (24 ביולי 1984).
[30] תיקון נתפרסם בקובץ התקנות 4578, עמ' 752, י"ג בשבט התשמ"ד (17 בינואר 1984).
[31] תיקון נתפרסם בקובץ התקנות 5916, עמ' 1280, ט"ז באלול התשמ"ד (23 באוגוסט 1994).
[32] תיקון נתפרסם בקובץ התקנות 4669, עמ' 2022, כ"ד בתמוז התשמ"ד (24 ביולי 1984).
[33] תיקון נתפרסם בקובץ התקנות 5201, עמ' 1106, י"ג בתמוז תשמ"ט (16 ביולי 1989).
[34] תיקון נתפרסם בקובץ התקנות 5883, עמ' 434, ל' בשבט התשנ"ח (26 בפברואר 1998).
[35] נתפרסם בקובץ התקנות 4354, עמ' 1071, ב' בסיוון תשמ"ב (24 במאי 1982).
[36] ספר החוקים 171, תשט"ו, עמ' 14; 431, תשכ"ד, עמ' 144; 1014, תשמ"א, עמ' 152.
[37] ילקוט הפרסומים 407, תשט"ו, עמ' 639.
[38] קובץ התקנות התשכ"ג, עמ' 1531.
[39] לפי תקנה 7 לתקנות אלה, החל  מ-2 באוקטובר 1989 מתפרסמים סכומי האגרות ברשומות מדי מחצית השנה.
[40] קובץ התקנות התשנ"ז, עמ' 509.
[41] נתפרסם בקובץ התקנות 4958, עמ' 1190, י"ד באב התשמ"ו (19 באוגוסט 1986).
[42] ספר החוקים התשט"ו, עמ' 14; התשכ"ד עמ' 144, התשמ"א, עמ' 152.
[43] ילקוט הפרסומים התשט"ו, עמ' 639.
[44] "התוספת הראשונה" זוהי רשימת התעודות השגרתיות שמותר לבערן.
[45] דוגמאות הטפסים על-פי התוספת השנייה בנספח מס' 4.