בבואנו להסב מבנה לארכיון מסמכים אנו מעוניינים לקבל את המבנה המושלם אנו זקוקים לקירות כפולים, מערכת בקרת אקלים טובה, תכנון פנימי אידיאלי וכו'. אך לרוע המזל, מבנים המוסבים לארכיון: משרדים ריקים, חדרי מגורים ריקים, חדרי כיתות ריקות בביה"ס, אינם עונים על דרישות אלו.
אנו נדרשים להסב אותם או לקבל החלטה להעביר את המסמכים לארכיון חיצוני, על מנת לשחרר את לחץ המקום בו הנו תמיד שרויים.
אחד הגורמים שאליהם אנו חייבים להתייחס בהחלטה על אחסון בארכיון חיצוני הוא האקלים. בחירה נכונה של ארכיון עם בקרה אקלימית נכונה, תאפשר לנו לצמצם את ההוצאה הקבועה בשכ"ד, בבקרת אקלים ובהוצאה שוטפת של הפעלת ארכיון פנימי הדורש ניצול חלל אינו ראוי.
במאמר זה נביא את החשיבות בבחירת מבנה המתאים והזול להפעלה שותפת של ארכיון מסמכים.
היחס בין בקרת אקלים ובידוד הקירות והגג
חומר ארכיוני חייב להישמר בטמפרטורה ולחות מסוימים ויציבים. הדבר קשור בסיבות להידרדרות במצבו של הנייר, וביחס בין החומרים השונים שמהם מורכבת התעודה (נייר, דבקים בנייר, דיו וכו') ניתן לחלק את הגורמים האלה לשלושה: ביולוגיים, כימיים ומכניים.
גורמים הביולוגיים - קשורים להתפתחות של העובש, הפטריות והמיקרואורגניזמים נוספים. במחקר שנערך בשבדיה, נספרו שישה עשר סוגים של פטריות הנפוצות בארכיונים וספריות. סגרי טווחי האקלים בהם הפטריות האלה מתקיימת הראתה שכל טמפרטורה בין 7 ו 55+ צלסיוס מתאימה למחייתן. האופטימום נע בין 18+ ו 40 + מעלות צלסיוס. אבל העובד זקוק לקיומו גם ללחות יחסית מעל 65%, לגבי כל הסוגים הנסקרים. לכן כל לחות יחסית נמוכה מ 65% מתאימה למניעת עובש בארכיון.
הסיבות הכימיות - קשורות במנה הכימי השונה של הנייר, הדיו והמרכיבים הנוספים. בתוך אותם מרכיבים וביניהם מתחוללת ראקציה כימית היכולה להרוס חלק מהם. לחות החודרת לחומר מביאה עימה חמצן ומלחים היכולים לגרום נזקים. הדבר יכול לקרות בכל טווח של לחות אולם ככל שזו גדלה הנזק גדל בהתאם.
תהליכים כימיים תלויים מאוד בטמפרטורה. אף שקשה להתגבר על תהליכים כימיים, ניתן להאט אותם בצורה משמעותית על ידי הורדת הטמפרטורה. כלל בלתי כתוב אומר שעלייה בטמפרטורה ב- 10 מעלות צלסיוס מכפילה את קצב התהליכים הכימיים.
הסיבות המכניות - קשורות בחיכוך בין המרכיבים השונים של התעודה. הנייר, הדבק והדיו הים חומרים בעלי קצב התפשטות והתכווצות שונים ביחס לחום ולקור. קצב שונה גורם לנזקים ואף להפרדה בין המרכיבים השונים. כאן אין משמעות לדרגת הטמפרטורה אלא ליציבותה.
גם ללחות נמוכה יש משקל, משום שכל חומר סופח לתוכו לחות ותופח בהתאם. חומרים שונים תופחים בקצב שונה, והעיוות שנוצר על ידי קצב התנפחות שונה גורם להפרדת המרכיבים של התעודה זה מזה.
אם נסכם, נראה שטמפרטורה נמוכה ( עד 18+ מעלות צלסיוס), לחות נמוכה (מתחת ל- 65%) וטמפרטורה יציבה – הם המפתח לאקלים המשמר את החומר הארכיוני לאורך זמן.
המשימה המוטלת עלינו כארכיונאים היא להסב את הטמפרטורה החיצונית והפנימית הקיימת, לטמפרטורה האידיאלית והיציבה. היות והמחסן בו נשמר הנייר הינו החלק החשוב ביותר במערכת שבטיפולנו, אנו נדרשים למעשה להוריד את הטמפרטורה הקיימת לטמפרטורה האידיאלית.
בקרת האקלים בשטחי משרד ובשטחי קבלת קהל הינה שונה מזו שבמחסן. החומר הארכיוני בתוך המחסן, וכן המדפים והמיכלים, אינם פולטים כמעט חום. מאידך, האנשים והמכונות בשטחים האחרים מייצרים חום אשר יש להתחשב בו. גם הנוחות הנדרשת היא בעלת משמעות. לכן מערכת בקרת האקלים לשטחים אלה חייבת להיות בעלת עוצמה גדולה יותר באופן יחסי מאשר זו המיועדת למחסן.
הטמפרטורה הנדרשת הינה גורם קבוע. לכן הגורם שצריך לשנותו הינו הטמפרטורה החיצונית. בין השניים מתקיימת העברת החום באמצעות הקירות החיצוניים של המבנה. ככל שמקדם העברת החום שלו נמוך, יכולת הבידוד גבוהה יותר.
כאמור אנו עוסקים כאן בשני גורמים משתנים: טמפרטורה חיצונית ובידוד הקירות. במידה ונוכל לטפל בשני הגורמים, נשיג את התוצאות הטובות ביותר. אולם גם אם נטפל בגורם אחד, נוכל במידה רבה לנטרל את השפעתו השלילית של הגורם האחר.
טיפול בטמפרטורה חיצונית
במבט ראשון נדמה שאין באפשרותנו להשפיע על האקלים בסביבתנו של המבנה אות קיבלנו לשימוש כארכיון. הדבר לא בהכרח נכון. מסביב לאותו בניין ישנם תנאי אקלים שונים, גם בין שני בניינים סמוכים זה לזה תנאי האקלים שונים. לימוד התנאים האלה יאפשר לנו לבחור את הבניין המתאים מבין חלופות שונות, או לחילופין נוכל לתכנן את המבנה הפנימי של הארכיון כך, שהחלק החושב ביותר של האוסף יהיה בצד הנהנה מתנאי אקלים מתאימים יותר.
על מנת להקטין את השפעת האקלים החיצוני, עלינו להתחשב בשני גורמים עיקריים: מיקום וטופוגרפיה, כיוונים.
מיקום וטופוגרפיה - משפיעים על האקלים, ובעיקר בארצנו הנהנית מסוגי אקלים שונים, החל מאקלים מדברי וכלה בתנאים אלפיניים. ישנם מקומות אשר בהם המדבר והשטח הירוק והגשום נושקים זה לזה. אבל גם ברמה המקומית ישנם תנאים המשפיעים על האקלים.
- הריחוק או הקירבה לים: הים מביא לחות ומלח, אולם גם מייצב את הטמפרטורה, כלומר מצמצם את התנודות בין היום ובין הלילה.
- שטח הררי או מישורי: במישור האקלים יציב יותר. מאידך בהר הלחות מועטה יותר. מצד שלישי, קרינת השמש בהר חזקה יותר משום שהקרניים עוברות מרחק קצר יותר וההתנגדות האטמוספרה לעוצמת הקרינה נמוכה יותר בהר.
- עצים ויערות: היער סופח לחות ולכך ישנה משמעות בנוגע למיכשור שנזדקק על מנת לנטרל אותה.
- מתחת או מעל האדמה – מיקום המחסן מתחת לאדמה עשוי להתאים מאוד מבינה אקלימית. האקלים יציב ואינו מושפע משינויים חיצוניים. המרתף מאידך חשוף להשפעתם של מי התהום הלוחצים על הקירות (ניתן לראות זאת בארכיון הציוני המרכזי בירושלים).
כיוונים - הינם משמעותיים מאוד בכל הנוגע לטמפרטורה בארכיון. בחירה נבונה של כיוונים תנטרל את השפעתו של מיקום גרוע ובידוד לא מספק.
כידוע החום הנוצר על ידי קרינת השמש, הקרינה יכולה להשפיע בצורה ישירה ובצורה בלתי ישירה, אחרי פגיעת הקרניים באדמה (החזרה). עיקר החום בעולם מגיע מהקרינה הבלתי ישירה אולם עיקר ההשפעה על החום בתוך המבנה היא מהקרינה הישירה.
השפעת הקרינה הישירה היא משמעותית, ככל שהקרניים עוברות מרחק קצר יותר בתוך האטמוספרה. האטמוספרה מסננת, מחלישה ומנטרלת. באזורנו המרחק הקצר ביותר שעוברות הקרניים הינו בצהריים. הקרינה בצהריים באה מלמעלה (בעוד שככל שאנו מתרחקים מקו המשווה, היא באה מהצד, בזווית פחות ישרה). כלומר עלינו לדעת את ערכי הטמפרטורה ואת כיוון קרני השמש בבואנו לבחור מבנה מוסב.
לכיוונים יש השפעה על המבנה הפנימי של הארכיון: המחסן ימוקם בצד שבו השפעת הקרינה הישירה הינה מופחתת. באזורנו זה יהיה צד צפון. מיקום המשרדים וקבלת הקהל בצד בדרומי, יאפשר להשתמש בהם לבידוד הצד הצפוני מהשפעת הקרינה הישירה.
לסיכום, מבנה המאפשר לנו לאחסן את החומר הארכיוני בצידו הצפוני, הממוקם במישור ובשטח לא מיוער, מתאים לנו ביותר מבחינה אקלימית.
הקירות והגג של המבנה
החומרים מהם עשוי המבנה ובעיקר הקירות והגג, הינם משמעותיים מאוד בכל הנוגע לאקלים ולטמפרטורה הנדרשת.
הקיר בבניין שניתן לנו הינו מרכיב קבוע שקשה לנו לשנותו. אולם כאשר עמודים לבחירתנו מספר בניינים, עלינו לדעת מהו החומר אשר ממנו עשויים הקירות, משום שלכל חומר תוכנות בידוד שונות מפני קרינה.
הבידוד מורכב משלושה גורמים: העברה, החזרה וספיגת הקרינה.
העברה - נמדדת במונחים של זמן. ככל שהזמן בו החום שוהה בקיר בעת מעברו יהיה קצר יותר, איבוד הטמפרטורה קטן יותר, וההשפעה בתוך המבנה גדולה יותר. פרק הזמן בו החום זורם בקיר בלוקים אינו כפול מאשר בתוך קין בטון בעל אותו עובי. לכן קיר הבלוקים מבודד טוב יותר.
החזרת הקרינה - על ידי הקיר הינה בעלת משמעות רבה ליכולתו לבודד את המבנה.
כאן עלינו להתייחס לשלושה גורמים: הצבע, החיספוס והניקיון. צבע בהיר מחזיר קרינה בצורה יעילה יותר מצבע כהה. לצד החזרה קיימת גם ספיגת הקרינה, וזו נמדדת בחלק הקרינה הנספגת באדמה. אם הקרינה המגיעה לאדמה היא 1, אזי קיר מבלוקים לבנים סופג 0.26, וקיר מבלוקים אדומים סופג 0.69. קיר חלק ונקי מחזיר קרינה ביעילות רבה יותר מקיר מחוספס ולא נקי. אם נסכם נראה שעדיף לנו מבנה בעל קירות מבלוקים, בעל פני שטח בהירים, חלקים ונקיים.
הצללה - אחד הדרכים המאפשרים לנו להילחם בקרינה הישירה הוא אמצעי הצללה שונים. הבר חיוני בעיקר לגבי חלונות. אולם ישנם מבנים היסטוריים בהם אין אנו יכולים לבטל את החלונות.
אנו מבחינים בין הצללה חיצונית והצללה פנימית. הצללה חיצונית מתבצעת באמצעות לוחות בטון או אבן המחוברות למבנה מבחוץ, או על ידי עצים סמוכים המצלים על הקיר. הצללה פנימית היא באמצעות "תריסים ונציאנים" מפלסטיק או על ידי וילונות.
ככלל, הצללה חיצונית יעילה יותר מהצללה פנימית, משום שהחום מוחזר עוד מחוץ למבנה. מדידות הראו שהצללה חיצונית טובה יכולה להפחית בשני שליש את תוספת העומס הנדרשת למערכת מיזוג האוויר כתוצאה מהימצאותו של חלון. הצללה פנימית מפחיתה את העומס בשליש בלבד.
גג - משמעות רבה ישנה לגג בכל הנוגע להתמודדותנו בהשפעות הקרינה. במבט ראשון נראה שצורתו של הגג מושפעת מכמות הגשם באזור. כך באירופה הגגות משופעים, על מנת לאפשר למים לזרום לכיוון המרזב, ואילו באזורנו מרבית הגגות שטוחים.
למעשה, לצורתו של הגג השפעה רבה על כושר בידודו הטרמי. ככלל, גג משופע מתמודד טוב יותר עם השפעות הקרינה. אמנם פני הגג הדרומיים נוטים לכיוון הקרינה, אולם החלל בין הגג והתקרה מכיל אוויר המבודד מפני החום.
לסיכום, ניתן לומר שבבחירת מבנה מוסב יש לקחת בחשבון את ההוצאה הצפויה הקבועה והמשתנה של הפעלת מערכת בקרת אקלים.
החלק המשמעותי יותר הינו המחסן, אולם החומר הארכיוני אינו מושפע משיקולי נוחות ואינו מייצר חום פנימי שיש להתייחס אליו. כשקיימת אפשרות לבחור מבנה קיים להסבה, עלינו להתחשב במיקומו הגיאוגרפי והטופוגרפי, בכיוונים שבהם הוא מוצב, באפשרות למקם את שטח האיחסון רחוק ככל האפשר מהשטח בו פוגעת קרינת השמש כשהיא בשיאה.
שיקולים אלו ואחרים מייקרים את עלות האחסון של חומר ארכיוני בעשרות ואלפי שקלים בחודש. ארגונים או לקוחות פרטיים המעוניינים להוזיל את עלויות אחסון אלו יבחרו בארכיון בו קיימת בקרה אקלימית נכונה, ממוקם באזור יבש המאפשר לאחסן מסמכים בצורה נאותה וראויה לאורך שנים.
ביבליוגרפיה
ב' הספל, "הדרישות הבסיסיות ממבנה מוסב לארכיון תוך התייחסות לנושא האקלימי",
ארכיון- מקראות לארכיונאות ולתיעוד – איגוד הארכיונאים בישראל, גליון מס' 9, ה' תשנ"ח – 1998.